נזילה פנימית, פיצוץ בצנרת או ליקויי איטום, עשויים לגרום להצטברות לחות ומים בתשתיות במבנה. מים אשר מצטברים תחת הריצוף הם מים כלואים, אשם אינם ניתנים לשחרור באמצעות אידוי וייבוש טבעי, ועשויים להוסיף ולגרום לנזק גם לאחר הטיפול בליקוי האיטום או בנזילה שהיוותה את הגורם להצטברותם.
מדוע חשוב לטפל במים כלואים
מים הם בין כוחות הטבע העוצמתיים, וגם כמות לא גדולה של מים כלואים מחייבים טיפול וסילוק באמצעות ייבוש תת רצפתי, וזאת בשל הנזק שהם עשויים לגרום לתשתיות המבנה.
בין הנזקים העשויים להיווצר בשל מים כלואים:
- ליקויים אסתטיים- שחרור של הרטיבות דרך הקירות והופעת כתמי רטיבות והתקלפות של הקירות בבית, שינוי צבע וחוסר אחידות בין אריחי הריצוף.
- הכבדה ויצירת עומס על התשתיות.
רטיבות סביב יסודות ואלמנטים מבניים מברזל שתגרום להופעת חלודה וקורוזיה, מה שיביא להיחלשות התשתית.
- דחיקה של אריחי הרצפות ממקומן, עד לשבירה שלהן.
- יצירת תנאי לחות לאורך זמן שתביא לפגיעה בריהוט ובציוד בבית.
- רטיבות ולחות סביב כבלי תקשורת וחשמל ופגיעה בהן.
- ריחות טחב, עובש ותנאי תברואה לקויים העשויים לפגוע בבריאות המתגוררים בבית.
באותו נושא | כך תגלו מים כלואים בתקרה >>
כיצד ניתן לזהות מים כלואים
מים כלואים כשמם כן הם, כלואים בין הקונסטרוקציה לאריחי הריצוף, וסמויים מן העין. זיהוי של מים כלואים לצורך ביצוע ייבוש תת רצפתי ניתן באמצעות זיהוי של אחד או יותר מבין הסימנים הבאים:
רטיבות קאפילרית– רטיבות אשר נוצרת מחלקו התחתון של הקיר כלפי מעלה.סימני רטיבות אשר מופיעים על תקרת השכנים בדירה שמתחת. במקרה של בית פרטי עם שתי קומות ויותר- הופעת רטיבות על התקרה בקומה התחתונה או בכל קומה שמעליה קיימת רצפה.
הרובה הוא חומר האיטום המיושם בין אריחי הריצוף. שינויים בצבע הרובה, הופכת כתמים ונקודות על הרובה, הופעת אבקה לבנה באופן לא מוסבר על הרובה, יעידו על תנאי לחות ורטיבות, והצטברות מים כלואים תחת הריצוף.
גידול בחשבון המים– גידול משמעותי ולא מוסבר בחשבונות המים, ללא שינויים ידועים בצריכה, עשויים להעיד על נזילה או פיצוץ בצנרת. ליקויים בצנרת הפנימית עשויים להביא להצטברות מים כלואים, כמו גם לרטיבות ולפגיעה בתשתיות אחרות בבית. במטרה לזהות את מקור הנזילה ולהחליט על הטיפול המתאים, יש לבצע איתור נזילות ללא הרס.
מהו ייבוש תת רצפתי ואיך זה עובד
איתור מים כלואים מצריך פתרון לסילוק המים וייבוש התשתית. אפשרות אחת היא להביא לייבוש טבעי באמצעות הרמת אריחי הריצוף, וחשיפת הרטיבות. האוורור יביא לייבוש טבעי של הרטיבות, אולם הליך זה כרוך בהפיכת הבית לאתר בניה ולמשטח של חולות, וכן עשוי לגרום לנזק לאריחי ריצוף, שבירה וצורך בריצוף מחדש.
שיטה נוספת ונוחה יותר, היא ביצוע ייבוש תת רצפתי באמצעות מכונה ייעודית, וללא נזק למבנה ולריצוף.
באמצעות שיטה זו, מתבצע קידוח של חורים מזעריים במספר נקודות נסתרות על גבי הריצוף, ואל חורים אלו מוחדרים פיות יניקה צרות המחוברות לצינורות ולמכשיר ייעודי, המבצע שאיבה ויניקה הדרגתית של המים. התהליך עשוי להימשך כשבועיים ימים ויותר, אולם פעילות המכונה אינה מפריעה לשגרת החיים בבית וניתן להמשיך להתגורר בו בתקופת הייבוש.
הליך זה ניתן לביצוע רק לאחר ביצוע בדיקה לאיתור מקור הרטיבות המקורי וטיפול בו.
כחלק מהליך הייבוש יקח בעל המקצוע דגימת חול/שומשום ממצע הרצפה, ויבצע בדיקת לחות לווידוא הצורך בהליך ייבוש תת רצפתי, ולקביעת משך הטיפול. בסיום התהליך תילקח דגימה נוספת לבדיקת אחוז הלחות, לווידוא עמידה בתקן.
על פי תקן ענף הבנייה, אחוזי הלחות התקניים למצע חול יעמדו על 6% לכל היותר, והאחוזים התקניים למצע שומשום לא יעלו על 3%.
